בן חנה ושלום, נולד ביום ג' באב תשכ"א (16.7.1961) בתל-אביב. מנחם החל ללמוד בבית-הספר הממלכתי-דתי "תחכמוני", והמשיך בבית-הספר "הירקון" וסיים את בית-הספר התיכון "גאולה" במגמת פקידות-כתבנות. מילדותו היה מנחם ילד חולני וחלש, כל מאמץ גופני היה קשה לו ביותר, אך הוא לא הסכים, למרות חולניותו, לקבל שחרור מצה"ל.

מנחם גויס לצה"ל בתחילת ספטמבר 1980, סיים טירונות והוצב לשרת בחיל-כללי כעובד מנהלה. הוא היה חייל טוב וממושמע, בעל הליכות נעימות, ועשה את המוטל עליו בלא טרוניות וטענות. מפקדיו, שהתרשמו מן הצורה בה מילא את תפקידו, אף העניקו לו דרגת סמל, שעליה הייתה גאוותו, אלא שחולשתו גברה עליו.

ביום ט"ו בסיוון תשמ"ג (27.5.1983), חודשים מספר לפני שעמד להשתחרר מצה"ל, נפל מנחם בעת שירותו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול. הוא השאיר הורים ואחות.

במכתב התנחומים למשפחה האבלה, עמד מפקדו על מידותיו התרומיות, וכתב: "מנחם היה אהוד על חבריו, מסור ונחבא אל הכלים. חייו היו מסכת אחת של שלמות, שלמות ביחסיו לחבריו, שלמות ביחסיו לחבריו ולעבודתו".

משפחתו הנציחה את זכרו בהקמת ספרייה תורנית על-שמו בבית-הכנסת "התם" בתל-אביב.